אולטימה 7: קצה הלהב של החזית הפטריוטית

זמן קריאה 2 דקות

מאת ג'יימי ורוז | כתבות השטח של TGN

בעומק סקטור דלתא, בין גבולות מתפוררים של אימפריה גלקטית נמתחת, פועלת ספינה אחת שמביאה איתה ריח חריף של אידיאולוגיה, הכרזות חותכות – ונוכחות שקשה להתעלם ממנה. אולטימה 7 – ספינת הקרב שמככבת בכותרות וגם בלחישות במסדרונות הפיקוד. יצאנו לבדוק: מי האנשים שעומדים מאחורי האגדה? האם הם גיבורים של האנושות – או סימפטום של משהו עמוק יותר?

בבסיסי הטירונים של החזית, צוערי החזית חולמים לשרת בבסיסם של האולטימה, "לשרת באולטימה זה החלום, לשרת תחתם בבסיס כצוות טיהור, זו השאיפה." כך מספרים לנו קבוצת צוערים מבסיס קן הנשרים, יומיים לאחר שמפקדם - היי מרשל ווייט - חוסל ע"י צוות האולטימה, בהוראות מלעלה (כך נאמר), בגין קשירת קשר עם האויב.

"לשרת באולטימה זו ברכה"

כך עונה לנו מגי, אחת מקצינות הספינה, כששאלנו אותה על המחיר האישי של השירות. "אין מחיר", היא קובעת בעיניים בוהקות. "זו דרך. זו נבואה. זו רוח המכונה."

והיא לא לבד.

בין גיבורים עטויי ברזל, חיילים משופשפים, ומפקדים עם עבר אפור – צוות אולטימה 7 מקרין אמונה כמעט דתית בצדקת דרכו. לא במקרה הם הפכו לסמל ההולך ומתחזק של החזית הפטריוטית של טרה, הזרם האידיאולוגי הקורא לאחדות אנושית מוחלטת – בכל מחיר.

המאבק הפנימי של האנושות: פחד או השראה?

כששאלנו את מייג'ור ג'נרל ג'ון קרקוסה, מפקד הספינה ומפקד בסיס ויג'ילנס, האם העובדה שפיקוד הצי חושש מאולטימה היא מחמאה או מטרד – הוא לא היסס: "מי שמפחד מאיתנו – שיבדוק את מצפונו. מי שמתרועע עם האויב – שלא יתפלא כשאנחנו דופקים בדלת."

המסר ברור. לא מדובר רק במלחמה בחייזרים או בפורעים. עבור צוות האולטימה, המלחמה האמיתית היא על טוהר האידיאולוגיה. זו מלחמה פנים-אנושית, על נשמתה של האנושות עצמה.

"נשאיר רק גזע אחד" – והמכונה תחייך

שיחה עם אחד מחברי הצוות, פבריקטור מסדרת TK-680 – מעלה שאלות מורכבות על זהות, אנושיות, ועל קווי הגבול המיטשטשים בין בשר למתכת.

"אם האנושיות היא זו שיצרה את הברזל – אז הברזל הוא אנושי", הוא אומר בשלווה, עיניו הביומכניות נחות עלינו. "האולטימה היא חלק ממני – ואני חלק ממנה. אין קו הפרדה."

אנחנו לא בטוחים אם זה מעודד – או מטריד.

האקווארית שהפכה לאנושית?

ואז פגשנו את טאב – דמות שקטה אך מפתיעה. "אקווארית לשעבר", כיום חיילת מן המניין באולטימה 7. "כבר די אנושית," היא אומרת בחיוך מתוחכם, ומגלה לנו שיחסים דיפלומטיים מורכבים קיימים בין משפחתה לבין הנהגת החזית.

האם מדובר בניסוי? בשיתוף פעולה נדיר? או אולי בגילוי של תפיסת אנושיות חדשה? "אנחנו כל הזמן משתנים", אומרת טאב. "אולי גם אני בוחנת אותם – כמו שהם בוחנים אותי."

ג'ון קרקוסה: רוצח מהורהר או פילוסוף לוחם?

לבסוף, דיברנו עם ג'ון קרקוסה – דמות מסקרנת, מרשימה, מעט מהורהרת ומעט מטרידה. "אני לא שונא חייזרים," הוא מספר. "אפילו למדתי מהם. מה שמניע אותי – זו הסקרנות. זה הרצון להבין את מה שמעבר."

שיחה איתו מרגישה כמו התבוננות לתוך נבכי נפש של אדם ששינה צורה פעמים רבות – מאוהב, ללוחם, למחפש. והוא עוד לא סיים.

כוח על סף פריצה?

בזמן שהצי עסוק במאבקי כוחות, הבחירות מאחורינו והכוחות הפליליים מרימים ראש – האולטימה צועדת קדימה במסלול עצמאי. "הם כוח עצמאי מדי", הזהירו מפקדים בצי. האולטימה עונה להם: "ניסינו לאחד – ואתם הפכתם אותנו לאיום. עכשיו נוביל את הדרך."

השאלה שנותרה פתוחה: האם זה כוח שיציל את הגלקסיה – או יפצל אותה עוד יותר?